אוסף עדויות של ילדים יהודים ניצולי השואה מבתי ילדים שהוקמו בפולין אחרי המלחמה ע"י הוועד המרכזי של יהודי פולין הם שרדו את התופת על כל גווניה - בגטאות, במחנות, ביערות, מקומות מסתור, בזהות בדוייה בצד הארי, בפחד מתמיד מגילוי ע"י הגרמנים או שכניהם הפולנים או האוקראינים. אחת הפעולות הראשונות של הוועד המרכזי של יהודי פולין הייתה הקמת המחלקה לטיפול בילד. בית הילדים הראשון נפתח ב-Lublin בקיץ 1944, כדי לתת מענה לילדים יהודים יתומים בפולין אחרי המלחמה. בשנת 1945 היו בפולין כ-5,000 ילדים יהודים ששרדו בצד הארי בזהות בדוייה, בנדודים אחר מקום מסתור בכפרים וביערות, במחנות עבודה ובמחנות ריכוז. הוקמו שמונה בתי ילדים ב- Otwock, Helenowek, Chorzow, Bielsko, Zatrzebie, Czestochowa, Krakow ו- Przemysl. ב-Rabka, Zakopane ו-Szczyrk נפתחו בתי מרפא עבור ילדים שנזקקו לטיפול והשגחה רפואית. עם גל הרפטריאציה מברית המעצות בשנת 1946 נפתחו עוד 4 בתי ילדים ב Sroborow, Swider, Niemcza ו-Legnica. בתי הילדים ב-Zakopane וב-Rabka נסגרו בקיץ 1945בגלל איומים אנטישמיים והתקפות בפועל והילדים פונו מהם והעברו לבתי ילדים אחרים. מגילויים של אנטישמיות סבלו גם הילדים שנשלחו ללמוד בבתי ספר פולניים. רשויות השלטון הקומוניסטי בפולין אחרי המלחמה שללו באופן רשמי את האנטישמיות, אבל לעיתים נדרשה התערבות ישירה כדי להגן על הילדים. הרוב המכריע של הילדים שנקלטו בבתי הילדים היו יתומים חסרי כל, מקצתם שרדו את המלחמה עם אם או אב, שלא יכלו לטפל בהם. האוסף הנוכחי מכיל עדויות של ילדים שנרשמו בידי Janina Maslowska, מחנכת בבית הילדים ב-Bielsko, בשנת 1947. צעיר הילדים נולד בשנת 1941, המבוגר בהם בשנת 1926. עבור רובם המכריע היה בית הילדים המקום, שבו קיבלו לראשונה טיפול וזכו בתחושת ביטחון לאחר שנים של סבל. בשנת 1961 התקיים בישראל ביוזמתה של Janina Maslowska כינוס של אותם ילדים, שעלו בינתיים לארץ. בעדויות אלה, פרט למה שחוו במלחמה, כותבים על קורותיהם ותחושותיהם לאחר העלייה לארץ בשנים 1957-1956. באוסף זה 17 עדויות ורשימות שמיות מבתי הילדים אחרי המלחמה. אוסף עדויות זה כולל עדויות שנכתבו בשנת 1947 בבתי הילדים ועדויות של אותם הילדים משנת 1961, לקראת כינוס בוגרים שנערך בישראל בשנת 1961 ביוזמתה של Janina Maslowska, מחנכת בבית הילדים ב-Bielsko. עדותה של Zofia Horn ילידת 1936 Przemysl פולין על הינצלות מרצח המוני של יהודים ב-Przemysl, הסתתרות בגטו, גירוש ההורים ושהותה במנזר בת 3 בפרוץ המלחמה. זוכרת את האקציה הגדולה של רצח אנשי האינטליגנציה בבית קברות, ממנו נמלטו ברגע האחרון. חיים בגטו ב-Przemysl, האב עבד והסתיר את אשתו והבת במקומות שונים מפני הגרמנים והמשטרה היהודית. חיים בפחד מתמיד מפני האקציות התכופות. בשנת 1943 האב נשלח ל-Trzebnie והאם הצטרפה אליו מרצון. Zofia נשארה עם מכרים שעוד באותו יום מסרו אותה למנזר. קורותיו של Henryk Weinman (Stanislaw Janowski) יליד 1941 Skarzysko Kamienna פולין אחרי חיסול הגטו ב-Skarzysko Kamienna, הסתתרות עם אחיו ואחותו, בבית יתומים, אימוץ בידי זוג פולני, איתורו ע"י האח ובבית הילדים ב-Czestochowa לפי הרישום בבית הילדים ב-Czestochowa מ-1.2.1948, Henryk Weinman נולד ב-23.3.1941. אחרי חיסול הגטו ב-Skarzysko Kamienna האח הבכור Witold הסתתר עם Henryk ועם אחותו Danuta. ב-1.1.1943 Witold נסע עם Henryk ל-Krakow והשאיר אותו בכניסה לבניין מגורים. השוער מצא את הילד ומסר אותו לבית יתומים. בשנת 1945 אימצה אותו משפחת Janowski. האח הגדול מצא אותו בשנת 1946, אך בני הזוג Janowski לא הסכימו למסור את הבן המאומץ. לאחר משפט של שנתיים Witold זכה, הוציא את Henryk ומסר אותו לבית ילדים יהודים ב-Czestochowa. ההורים של הילדים ניספו במלחמה. העדות נרשמה ע"י Janina Maslowska בחודש פברואר 1948 עדותה של Mina Fuchs לבית Sylberberg ילידת 1931 Warszawa פולין על בריחת המשפחה מ-Warszawa ונדודים עד Brzesc, מות כל בני משחתה, החיים בגטו Lodz, שילוח ל-Auschwitz ול-Stutthof ושחרור ליד Berlin ילדות מאושרת. לאחר פרוץ המלחמה נדודים עם הוריה ושתי האחיות הצעירות עד Brzesc, שם התגוררו בני משפחתה של האם. מותם של הורים והאחיות באקציות שונות. מעבר לגטו Lodz בשנת 1942, גרה לבד ועבדה עד הגירוש ל-Auschwitz בשנת 1944. משם שילוח למחנה Stutthof ולפני סוף המלחמה במחנה ליד Berlin. שחרור באפריל 1945 ונדודים בערי פולין בחיפוש אחר בני משפחה. בדרך טיפלו בה חיילים בזמן מחלת הטיפוס, דאגו לה לאוכל, לבגדים ונעליים. בבית הילדים ב-Bielsko. ביולי 1957 עלייה לישראל ועבודה כמורה. עדותה של Helena Bojm ילידת 1937 Zamosc פולין על ילדותה כפליטה בברית המועצות, מות הוריה ואחיה, בבתי ילדים בברית המועצות ובפולין אחרי המלחמה בפרוץ המלחמה הייתה בת שנתיים ואינה זוכרת דבר. בריחת המשפחה לברית המועצות ונדודים מסיביר עד אוזבקיסטן, מחלת הטיפוס בשנת 1942 ומות ההורים והאח. בבתי ילדים בברית עד שנת 1944. חזרה לפולין בשנת 1946 ושהות בבית הילדים ב-Krakow עד עלייתה לישראל בשנת 1957. עדותו של Jurek Julian Secher יליד 1939 Kolomyja פולין על הידיעות שקיבל מקרובי משפחה אודות הוריו שניספו לא זוכר את הוריו, שראה בפעם האחרונה בגיל שנתיים. רק אחרי המלחמה נודע לו מקרובי משפחה בארה"ב שאחרי לידתו ניתנו לו השמות ישראל דוד. אינו יודע היכן ניספה אביו, את אמו מצאו הגרמנים בבונקר ממש לפני נסיגתם. Janina Maslowska הוסיפה פרטים אודותיו בבית הילדים ב-Krakow על הגעגועים למשפחה ושמחתו כאשר מצא קרובי משפחה ב-Zabrze. עדותה של Fela Kokotek ילידת 1935 Sosnowiec פולין על רציחות המוניות של יהודים, נדודים בחיפוש מקום מסתור בכפרים, אצל משפחה פולנית ובבתי הילדים בפולין זיכרונות ילדות מוקדמים תחת הכיבוש הגרמני. עבודות כפייה ואקציות. בלילה 22/23 במאי 1942 גירוש מהבתים וריכוז של יהודים בצריף בדוחק וללא מקום לעמוד. האם ובנה נשלחו אז ל Auschwitz, נדודים עם האב בחיפוש אחר מקום מסתור. גירוש יהודי Sosnowiec לגטו Srodula בשנת 1943 והכנת מקומות מסתור לעתיד. כאשר נערכה האקציה הגדולה הסתתרו רבים במקומות שהוכנו מראש. Fela עם אביה מצאו מסתור בעליית -גג עם עוד 50 אנשים. משם צפו ברציחות המוניות שנערכו בכיכר, כאשר תנוקות ופעוטות רוסקו על החומה, כדי לחסוך בכדורים. אח"כ מצא האב מסתור אחר ולאחר כמה ימים הצליח לשחד שומר, שנתן להם לברוח ל-Bedzin. במשך שנה שלמה נדדו בחיפוש אחר מסתור שהחליפו כל כמה ימים. ב-16.1.1944 הגיעו ל- Ochojec ליד Katowice. משפחת Pessel הפולנית קיבלו את Fela לתוך משפחתם הגדולה. האב ביקר אותה במשך 4 חודשים עם אוכל וכסף. באפריל נעלם ולא ידוע מה עלה בגורלו. משפחת Pessel המשיכה להחזיק את Fela למרות שלא קיבלו כבר כסך תמורת מחייתה. Fela חייתה שם בזהות בדוייה תחת השם Helena Biernacka. כאשר ב-Ochojec נעשה מסוכן, שלחו אותה לכפר לרעות פרות. היא חזרה למשפחת Pessel ונשארה אצלם גם לאחר השחרור, למרות שידעו את זהותה. היא עברה ל-Katowice יחד עם אם המשפחה ובתה וב-21.2.1947 הועברה ביוזמת הוועד היהודי לבית הילדים ב-Chorzow. שם הכירה את Maslowska, אשר שמרה על קשר הדוק עמה, גם כשהחניכים הועברו לבית ילדים ב-Bielsko. בקשתה לעלות לישראל בשנת 1949 לא אושרה והיא עברה לגור עם גב' Maslowska בזמן לימודיה בבית-הספר ואח"כ בטכניון ב-Gliwice. ב-25.4.1957 עלתה לישראל. עדותו של Eryk Holder יליד 1937 Stanislawow פולין על הינצלות מרצח המוני ב-Stanislawow, במסתור אצל פולני עד סוף המלחמה ועל קורותיו בבתי ילדים יהודיים בפולין, העלייה לישראל ומצבו בארץ אביו היה מהנדס בתחנת הכוח ב Stanislawow. מעבר לביתם של הסבים לאחר פרוץ המלחמה. גירוש היהודים לבית הקברות היהודי ורציחתם בבור ירי. הינצלות האם ברגע האחרון. לאחר הקמת הגטו ב-Stanislawow שילוח האם ובריחתה מטרנספורט. היא נתפסה ונשלחה פעם נוספת ומאז לא ראה את אמו. לפני גירוש נוסף האב העביר את Eryk למכר פולני בשם Lopatynski. לאחר כמה ימים אצל אחותו של Lopatynski הוא בנה מחבוא בגינה עם מיטה מעץ ופתח מסורג. במשך כל זמן הסתתרותו נאסר על Eryk להתקרב לפתח מחשש לגילוי. הוא אכל כמה פעמים ביום אותו אוכל כמו בעלי הבית. לפעמים רחצו אותו, כאשר ילדיהם לא היו בבית. אביו נורה ע"י הגרמנים בניסיון בריחה מרצח. עם הגעת הסובייטים Lopatynski העברי אותו לדירתו ואחרי שבוע מסר אותו למשפחה יבודית שניצלה. משפחה זאת העבירה את Eryk לבית הילדים ב Przemysl, שם החל ללמוד בכיתה א'. בתיק גם עדותו של Holder על חייו בפולין אחרי המלחמה בבתי ילדים ב-Przemysl, Otwock ו-Krakow, העלייה לישראל ותחושת בדידות קשה בארץ. עדותו של Mikolaj Rozenberg יליד Kowel 20.5.1937 פולין על יתמות מאמו מגיל צעיר, נדודים עם אביו ביערות, חיים עם פרטיזנים והחיים אחרי המלחמה בבית ילדים ב-Srodborow וב-Krakow התייתם מאמו בגיל שנתיים. זיכורונותיו המוקדמים על חיי עוני, רעב ונדודים עם אביו ביערות בסביבות Tarnopol. בשנת 1942 האב יצא לחפש מזון ולא חזר. Mikolaj נדד לבדו ביערות, מדי פעם קיבל מחסה ללילה וקצת אוכל מן האיכרים בסביבה. לאחר כמה חודשים פגש בקבוצת פרטיזנים שצירפה אותה אליהם. חיים בבונקר ביער, ללא אור שמש, בקור ורעב, פחד מתמיד מפני הגרמנים. הצליח לעבור את הגבול לבריה"מ ומצא שם את אביו, שנעצר זמן קצר לאחר המפגש. נשלח לבית ילדים בקזחסטאן, שם היה היהודי היחיד בין ילדים פולנים. התנאים שם לא היו טובים וילדים הסתובבבו רעבים. בשנת 1945 במסגרת הרפטריאציה חזר לפולין והיה בבית הילדים ב-Srodborow, שם לראשונה הרגיש רצוי וזכה לטיפול חם ואוהב. בשנת 1952 הועבר לבית הילדים ב-Krakow, ובשנת 1957 עלה לישראל דרך איטליה במסגרת עליית הנוער. עדותו של Henryk Schretter יליד 1926 Bielsko פולין על הסתתרות בצד הארי בזהות בדוייה עם מסמכים אריים הסתתר עם אמו בצד הארי עם מסמכים מזייפים. שניהם שרדו . עדותה של Lusia Fruchtman ילידת 1933 Warszawa פולין על החיים במסתור בגטו Warszawa, בצד הארי בזהות בדוייה, עזרה והצלה של מכרים פולנים, בבית הילדים ב-Bielsko אחרי המלחמה זיכרונות מגטו Warszawa: הסתתרות בעליות גג ובמרתפים, הפחד מגילוי ע"י הגרמנים, הברחת מזון דרך חומות הגטו עבור המשפחה. הסתתרות במשך חודשים בחור שנחפר מתחת לבית שימוש בחצר. תכנון הבריחה ע"י האב והכנת ניירות אריים. העברתה של Lusia למכרים של האב, הזוג Rozycki. דרכם נוצר הקשר עם Julia Misiura, שביקרה את Lusia במקום מסתור. בקיץ 1943 עברה Lusia לכפר. הוריה ואחיה הקטן נשלחו ל-Treblinka ושם ניספו. לאחר חזרתה עברה לגור עם Julia Misiura, אתה הייתה גם ב-Pruszkow לאחר מרד העיר Warszawa. התנאים אצל Misiura היו קשים, היה חסר אוכל ובצל איום של בעלה השתיין. Lusia אינה זוכרת מתי נעלם ולא חזר. Lusia התפללה באדיקות כנוצריה וביקרה בכנסייה. כמה חודשים לאחר השחרור הגיעה לוועד היהודי ושבועיים אח"כ עברה בהסכמתה של Misiura לבית הילדים ב-Bielsko. זיכרונות טובים מן התקופה בבית הילדים, השלמת לימודים, נישואין ועלייה לישראל בשנת 1957 עם בעלה ובנה הפעוט. שמרה על קשר עם Julia Misiura. עדותה של Miriam Blinder ילידת 1927 Mlynow פולין על קורותיה בתקופת המלחמה בגטו Mlynow, רצח משפחתה,עזרת הזוג Gabowiecki, הסתתרות ביער וגילוי המחבוא ע"י כנופיית Bandera, נדודים והסתתרות בכפר של צ'כים עד לשחרור רצח האב לאחר כניסת הגרמנים ל Mlynow. לקיחת האם והאחים לעבודות כפייה. חטיפות תכופות לעבודות כפייה. המעבר לגטו ובריחתה לצד הארי והסתתרות אצל מכרה אוקראינית - Gabowiecka ועבודה אצלה בזהות בדוייה. ביקורים שבועיים אצל משפחתה בגטו תוך סיכום חיים. מותו של אחד האחים באקציה בגטו. בסוף שנת 1942 גירוש היהודים מן הגטו לבורות ירי ורציחתם שם. אז איבדה Miriam את אמה וחמשת אחיה ונותרה לבדה. עזיבתה את הזוג Gabowiecki שחששו מהלשנה ונדודים בכפרים וביערות בחורף קשה בחיפוש מקום מסתור ומזון. באביב 1943 פגשה את Cywia Goldsocker, חברה מ-Mlynow ובעצתה הלכו שתיהן לבונקר ביער קרוב לכפר Krasuchowa. בבור שנחפר ביער והוסתר היו 7 אנשים. בכפר Frankow בקרבת מקום התגוררו צ'כים, שתמיד נענו לבקשת אוכל מן היהודים המסתתרים. בחורף גילתה את הבונקר כנופייה של אנשי Bandera. הם הרגו את היהודים בבונקר, את Miriam השאירו בחיים. מאז נדדה בין הכפר של הצ'כים לבין ביתם של Gabowiecki בכפור החורפי בחיפוש מחבוא ומזון. כמה חודשים לפני השחרור חייתה בזהות בדוייה אצל Jarinka Cichy ועבדה שם והרגישה חלק מן המשפחה. אחרי השחרור פגשה בטאקראי את דודתה ועברה להתגורר עמה. היא נישאה ועברה להתגורר ב-Dubno ובשנת 1957 עלתה לישראל. עדותו של Kaminski) Henryk Press ) יליד 1928 Belzyce פולין מ-3.9.1947 על קורותיו ב-Belzyce, הגירוש לגטו Lublin ובמחנה Majdanek, בריחה ליערות והסתתרות וחיים בזהות בדוייה אצל איכר פולני עד לשחרור צעיר מבין 4 אחים, סיים בי"ס עממי לפני המלחמה. מפרוץ המלחמה עם כל משפחתו ב-Belzyce עד לגירוש כל יהודי המקום לגטו Lublin. יצא אל מחוץ הגטו כדי להבריח מעט אוכל למשפחתו. באחת היציאות נתפס ע"י פולני והובא בכוח לתחנת המשטרה. אחד השוטרים הכיר את אביו ושחרר אותו. בחודש ספטמבר 1942 חוסל הגטו והוא עם האח הבכור והאב שולחו ל-Majdanek. הודות לעבודתו כשליח לא סבל רעב ועזר לאחיו. האב מת במחנה. כעבור 5 חודשים במחנה האחים עם עוד 11 אסירים ברחו ליער בחודש מרץ 1943. ביער הסתתרו בבונקר עד חודש מאי, כאשר רועה צאן הלשין עליהם. במתקפה של הגרמנים נהרגו 6, חמישה הצליחו לברוח. יומיים אחרי הבריחה מצא עבודה אצל איכר פולני ונשאר אצל עד לשחרור בקיץ 1944. דרך הוועד היהודי ב-Lublin מצא את אחיו ואח"כ עבר לפנימיה ב-Bielsko. עדותו של Salomon Elbert יליד 1933 Tomaszow Lubelski פולין על הבריחה מן הגרמנים, גירוש האם והאחים ל-Majdanek, בריחה ממחנה Janowska ומגטו Zbaraz, נדודים בחיפוש אחר אוכל ומסתור, חזרה לפולין אחרי השחרור וההתקפות על בתי ילדים יהודים אחרי המלחמה חיים ב-Tomaszow Lubelski עד פרוץ המלחמה. בריחה מאזור הכיבוש הגרמני ל-Zloczow ול-Lwow ומשם ל-Kiew. נדודים עם המשפחה, עוני ורעב. נסיעה ל-Lwow ב-1941. לאחר כניסת הגרמנים ל-Lwow שילוח למחנה Janowska. האם עם שני אחיו התאומים ואחותו נשלחה ל-Majdanek באחת האקציות. בריחה מ-Janowska ל-Zbaraz. הקמת הגטו בשנת 1943. Salomon ואביו שרדו 7 אקציות ולאחר חיסול הגטו נדדו במשך 11 חודשים ביערות ובכפרים בחיפוש אחר מסתור. מחודש ינואר 1944 הלכו בעקבות הצבא האדום מ-Zbaraz ל-Lwow. חזרה ל Krakow, שם איבד בתוך ההמון את האב. הופנה לבית מרפא ב-Rabka ע"י הוועד היהודי בגלל מחלות לב וריאות. משם פונו כעבור יום בגלל רימון שהושלך אל תוך בית הילדים. מעבר לבית הילדים ב-Zakopane. גם שם הותקף בית הילדים ע"י אנשי AK תוך חילופי יריות בין השומרים והתוקפים. Lena Kichler, מנהלת בית הילדים, החליטה לעבור באופן בלתי חוקי למערב עם הילדים. Salomon נשאר בתקווה למצוא את אביו. לאחר המפגש עם האב נשאר בבית הילדים ב-Krakow בעוד אביו היגר לאוסטריה וניספה כנראה בתאונת רכבת. Salomon חי בבית הילדים ב-Krakow עד שנת 1954, השלים את לימודיו בבית ספר להנדסאים ועלה לישראל בשנת 1957. זיכרונותיה של Lucyna Lesniewska ילידת 1940 Starachowice פולין על שנותיה הראשונות במנזר, אצל הפולניה שאימצה אותה עד הגעת סבה והחיים בבית הילדים ב-Bielsko אביה שהיה בצבא הפולני נהרג באחד הקרבות הראשונים. אמה מסרה אותה לחברה בידיעה שהילדה תועבר למנזר. היא גדלה כילדה פולניה נוצריה לכל דבר, לאחר השחרור הגיעו אנשים שונים למנזר לאמץ את היתומים הפולנים. בשנת 1946 אומצה גם Lucyna ע"י אשה עניה בשם Franciszka Lewk שטענה שהיא אמה. בשנת 1948 הגיע סבה האמיתי והילדה נמסרה לידיו. היא שהתה בדירה של קרובת משפחה ב-Lodz, אבל הועברה לבית הילדים ב-Bielsko כאשר הסב נאלץ לעזוב את פולין בלעדיה. בבית הילדים זכתה לטיפול אוהב וקשרה קשרי חברות עם ילדים במקום. לאחר עלייתה לארץ פגשה את חברתה הראשונה מבית הילדים, עמה התגוררה יחד בעת כתיבת הזיכרונות. BIELSKO Mkolaj Rozenberg עדות ע 6 - 1 Lucyna Lesniewska עדות ע' 7 - 11 Eryk Holder עדות 17 - 12 Fela Kokotek עדות 34-18 Jurek Secher איפיון 35 Helena Bojm עדות 45-36 Miriam Blinder עדות 51-46 Dom Dziecka - Zabrze - תרגום לאנגלית של שישי ילדים ומכתב של מנהל מ-1948 Mina Fuchs עדות 62-59 עדות המשך ? Mina Fuchs ע 65- רשימות של ילדים יהודים בבתי הילדים בפולין אחרי המלחמה ע 79-66