M.52.Crimea - Documentation from the State Archives of the Republic of Crimea
Extent and Medium
List of murdered persons
List of residents
Official documentation
Statistical reports
Survey report
Acquisition
Submitted by: UNITED STATES HOLOCAUST MEMORIAL MUSEUM
Scope and Content
M.52.Crimea - Documentation from the State Archives of the Republic of Crimea History of the Archive: The Archive was established on 22 May 1919 as the Central Archive of Crimea. The Archive was affiliated with the Taurica University until November 1920. As of November 1920 it was the Central Archive of Crimea. The Archive was divided into two archives in April 1926, and became the Historical Archive and the Archive of the October Revolution. The two Archives were merged into the Central State Archive of the Autonomous Soviet Socialist Republic of Crimea (Krymskaya ASSR) in April 1941. From June 1945 it became the State Archive of the Crimea Region. As of February 1954, it became the State Archive of the Crimea Region affiliated with the Archival Department of the Ministry of the Interior of Ukraine administration in the Crimea Region. From 1969 until 1980, it was called the Regional State Archive of Crimea. In 1980 it was called the State Archive of the Crimea Region. In November 1989 it became known as the State Archive of the Crimea Region affiliated with the Executive Committee of the Crimea Region. In March 1991 it became the State Archive affiliated with the Ministerial Council of Krymskaya ASSR. In August 1991 it became the Central State Archive affiliated with the Ministerial Council of Krymskaya ASSR. In February 1992 it became the Central State Archive affiliated with the Ministerial Council of the Republic of Crimea. Between April 1994 and January 1995 it was called the Central State Archive affiliated with the Government of the Republic of Crimea. As of January 1995, the Archive changed its name to The State Archive affiliated with the Government of the Republic of Crimea. As of March 1995, it was called the State Archive affiliated with the Government of the Autonomous Republic of Crimea. Between April 1996 and October 1997, it was called the State Archive of the Autonomous Republic of Crimea. Between October 1997 and December 2002, it was the State Archive affiliated with the Ministerial Council of the Autonomous Republic of Crimea. In late January 2002, the Archive was called the State Archive in the Autonomous Republic of Crimea. In 2014, following the annexation of the peninsula of Crimea by Russia, the Archive became subject to the Archival Authority of the Russian Federation. Historical background: According to the population census, 65,000 Jews resided in Crimea before World War II. There were almost no Jewish communities; most of the Jews were citizens who resided in large cities, and some of the Jews worked in Kolkhozy (27,000 Jews). Most of the Jews were Ashkenazi; some of the Jews were Krymchaks (whose number was close to 7,000 people). Karaites also resided in Krym. Most of the Krymchaks were concentrated on the Crimean Peninsula in the cities of Feodosiya, Simferopol, the town of Karasu Bazar, and in other towns in the south of the peninsula. The Generalbezirk Krim (Crimea Region) was established officially on 01 September 1941, on the Crimean Peninsula and the Zaporozhye region, in an area of 52,000 square kilometers, and it included a population of approximately two million residents. The city of Simferopol was chosen as the capital of the region. The Crimea Region belonged to the Reichskommissariat Ukraine. The supreme body of the civilian administration of the occupation in the "Krym" region was the Generalkommissariat, under the leadership of Frauenfeld. Due to the fact that the area of the Crimea Region was near the rear line until summer 1942, the administrative division did not take effect, in actuality. Frauenfeld began to serve in his position, only on 01 September 1942. The Crimean Peninsula was considered subservient to a double command: both civilian (nominally) and military (in actuality). Civilian clerks had no power in the region. This situation lead therefore to the capital of the region being transferred to Melitopol, and the administrative region was called the Generalbezirk Taurien (Tauria Region). During the entire period of the German occupation, the actual force on the Crimean Peninsula was the German Army. At the head of the local office of the military government stood the commander of the Befehlshaber Krim (Crimea), of the German Army on the Crimean Peninsula. In general, this position was in the areas in which the head of the Wehrmacht administration served not only the security needs, but also the administrative tasks. This position was filled by Lt. General Karl Spang, commander of Infantry Brigade No. 337, during December 1941-May 1942. During this period, the name of his position was changed briefly to: Befehlshaber der landengen der Halbinsel Krim (Crimea), the Wehrmacht commander of the Crimean Peninsula. For several reasons, the administrative regime was, in these conditions, temporary and it was applied only to the Crimean Peninsula, where the fighting had already been completed. From the start of the German occupation and until the liberation of the Crimean Peninsula, the position of the commander of the Wehrmacht forces in Crimea was filled by: Mattenklott (08/1942-04/1943), Auleb (04-07/1943), Koehling (07-11/1943), Jaenecke (11/1943-05/1944), and Allmendinger (01-11/05/1944). Most of the Jews of Crimea managed to be evacuated to the interior of the Soviet Union, because the German Army occupied the Crimean Peninsula only in October 1941. The civilian administration managed to organize Judenrats that were active for only a very short period of time. The chairmen of the Judenrats were members of the Yalta, Simferopol and Yevpatoriya communities who were unknown to the public, and who had been appointed by the German authorities. In the cities of Crimea, the Jews were not concentrated in ghettos, except in Yalta, where they remained only for a very short period of time. The actual authority in Crimea was the Wehrmacht, which had no need of the Jews for manpower, and most of the Jews were therefore exterminated during the first months of the occupation. For example, in Simferopol, during 09-13 December 1941, Sondierkommando 10b and Sondierkommando 11a men shot to death almost all of the Ashkenazi Jews and Krymchak Jews of Simferopol. The Germans murdered the Krymchaks in some of the places, later on. Due to the lack of certainty regarding the Krymchaks' origin and affiliation to the "Jewish Race", and the minimal amount of knowledge that the Germans had regarding these Jews, the German occupation authorities in Crimea inquired in Berlin regarding the matter of the Krymchaks. The reply that arrived from Berlin was that the Krymchaks are to be designated for total extermination, like the rest of the Jews. During 1941 and early 1942, most of the Krymchaks were exterminated, along with the Ashkenazi Jews of Crimea. Most of the Jews of Kerch were executed during 01-03/12/1941, before the first retreat by the Germans. Regarding the Krymchak Jews, the reply arrived from Germany only at the end of December. The date for the murder of the Krymchaks was set for 03/01/1942, but the Red Army succeeded in liberating the city on 30/12/1941, and the Krymchak Jews were evacuated via the Kerch Bay, and thus were rescued. At the start of 1942, approximately 2,000 Krymchaks from Karasu Bazar were exterminated in gas vans. The murder of Jews who worked in Kolkhozy was postponed, due to the implementation of agricultural work, but these Jews were murdered at the start of the winter. The Crimean Peninsula was declared "Judenrein" (clean of Jews) on 26/04/1942. Karaites who resided in Crimea were not exterminated. Following the liberation of Crimea by the Red Army, in May 1944, some of the Jews who had been evacuated returned home. Bibliography: 1. A. Kruglov, "Catastrophe of Ukrainian Jewry 1941-1944", The Encyclopaedic Directory, "Karavella", 2001 2. Крым.Электронная еврейская энциклопедия 3. "И.А. Альтман. Жертвы ненависти. Холокост в СССР (1941-1945) Москва, Ковчег" 4. Места массового уничтожения евреев Крыма в период нацистской оккупации полуострова, 1941-1944. Михаил Тяглый ("Хесед Шимон" 2005). The documentation includes documents of the Soviet Extraordinary State Commission in the area of the Republic of Crimea during World War II; documentation of the municipal administration in Kerch during the first occupation (16/11-30/12/1941), and documentation of the administration of the port in Kerch, from the period of the first occupation.
Existence and Location of Originals
GOSUDARSTVENNY ARKHIV AVTONOMNOY RESPUBLIKI KRYM - UKRAINE, SIMFEROPOL
Signature: 1289, 1457, 1465
Places
- Simferopol,Simferopol City,Krym ASSR,Russia (USSR)
- <>,<>,Krym ASSR,Russia (USSR)
M.52.Crimea - תיעוד מהארכיון הממלכתי של רפובליקת קרים
Extent and Medium
דוחות סטטיסטיים
דוח-סקירה
רשימת נרצחים
רשימת תושבים
תעוד רשמי
Acquisition
Submitted by: UNITED STATES HOLOCAUST MEMORIAL MUSEUM
Scope and Content
M.52.Crimea - תיעוד מהארכיון הממלכתי של רפובליקת קרים תולדות הארכיון: הארכיון הוקם ב-22 במאי 1919 בתור הארכיון המרכזי של קרים. עד נובמבר 1920 הארכיון היה משויך לאוניברסיטת טאורידה. מנובמבר 1920 - הארכיון המרכזי של קרים. באפריל 1926, הארכיון היה מחולק לשני ארכיונים - לארכיון ההיסטורי ולארכיון של מהפכת אוקטובר. באפריל 1941 מוזגו שני הארכיונים לתוך הארכיון המרכזי הממלכתי של הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של קרים (Krymskaya ASSR). מיוני 1945 - הארכיון הממלכתי של מחוז קרים. מפברואר 1954 - הארכיון הממלכתי של מחוז קרים על יד המחלקה הארכיונית של הנהלת משרד הפנים של אוקראינה במחוז קרים. מ-1969 ועד 1980 - הארכיון נקרא ארכיון המחוזי הממלכתי של קרים. מאז 1980 - הארכיון הממלכתי של מחוז קרים. בנובמבר 1989 - הארכיון הממלכתי של מחוז קרים על יד הוועד המבצע של מחוז קרים. ממרץ 1991 - הארכיון הממלכתי על יד מועצת השרים של Krymskaya ASSR. מאוגוסט 1991 - הארכיון המרכזי הממלכתי על יד מועצת השרים של Krymskaya ASSR. בפברואר 1992 - הארכיון המרכזי הממלכתי על יד מועצת השרים של רפובליקת קרים. בין אפריל 1994 לבין ינואר 1995 - הארכיון המרכזי הממלכתי על יד ממשלת רפובליקת קרים. מינואר 1995 הארכיון שינה את שמו להארכיון הממלכתי על יד ממשלת רפובליקת קרים. ממרץ 1995 - הארכיון הממלכתי על יד ממשלת של הרפובליקה האוטונומית קרים. בין אפריל 1996 לבין אוקטובר 1997 - הארכיון הממלכתי של הרפובליקה האוטונומית קרים. בין אוקטובר 1997 לבין דצמבר 2002 - הארכיון הממלכתי על יד מועצת השרים של הרפובליקה האוטונומית קרים. בסוף ינואר 2002, הארכיון נקרא הארכיון הממלכתי ברפובליקה האוטונומית קרים. ב-2014, לאחר סיפוח של חצי האי קרים על ידי רוסיה, הארכיון עבר להיות כפוף לרשות הארכיונית של הפדרציה הרוסית. הרקע ההיסטורי: על-פי מפקד אוכלוסין התגוררו בקרים ערב המלחמה 65,000 יהודים. כמעט ולא היו קהילות דתיות, רוב היהודים היו אזרחים שגרו בערים גדולות וחלקם עבדו בקולחוזים (27,000 יהודים), רובם היו יהודים אשכנזים, חלקם היו קרימצ'קים (מספרם היה קרוב ל-7,000 בני אדם) ובנוסף התגוררו בקרים גם קראים. רוב הקרימצ'קים התרכזו בחצי האי קרים בערים Feodosiya, Simferopol, Karasu Bazar, וכן בעיירות אחרות בדרום חצי האי. ב-1 בספטמבר 1941 הוקם באופן רשמי מחוז קרים (GeneralbezirkKrim) על שטח חצי האי Crimea ומחוז Zaporozhye, שטח כולל של 52,000 קמ''ר ובו אוכלוסיה של כשני מיליון תושבים. העיר Simferopol נבחרה כבירת המחוז. מחוז קרים השתייך ל-Reichskommissariat Ukraine. הגוף העליון של מנהלת הכיבוש האזרחית במחוז קרים היה Generalkommissariat בהנהגתו של Frauenfeld. עם זאת, בשל העובדה כי עד קיץ 1942 היה שטח מחוז קרים קרוב לקו העורף, החלוקה המנהלית לא הפכה למציאות בשטח. Frauenfeld החל לשמש בתפקידו רק ב-1 בספטמבר 1942. חצי-האי קרים נחשב כפוף לפיקוד כפול: האזרחי (נומינלי) והצבאי (בפועל). לפקידים האזרחיים לא היה כוח במחוז. מצב זה הוביל לכך שבירת המחוז הועברה ל-Melitopol, והמחוז המנהלי נקרא בשם מחוז טווריה (Generalbezirk Taurien). לאורך כל תקופת הכיבוש הגרמני הכוח האמיתי בחצי האי Crimea היה בידי הצבא הגרמני. בראש המשרד המקומי של הממשל הצבאי עמד מפקד הצבא הגרמני בחצי האי Crimea Befehlshaber) Krim). בדרך כלל שימש התפקיד הזה בשטחים בהם ראש מנהלת ה-Wehrmacht תיפקד לא רק לצרכי ביטחון, אלא גם למשימות ניהוליות. מדצמבר 1941 ועד מאי 1942, שימש בתפקיד זה מפקד החטיבה הרגלית ה- 337, Lt. General Karl Spang. בתקופה זו, ניתן שם שונה במקצת למעמדו – מפקד ה-Wehrmacht בחצי האי Crimea Befehlshaber der landengen der Halbinsel) Krim). בשל מספר סיבות, השלטון המנהלי בתנאים הללו היה זמני והוחל רק באזור חצי האי קרים שבו הלחימה כבר הסתיימה. מתחילת הכיבוש הגרמני ועד שיחרורו של חצי-האי קרים שימשו בתפקיד מפקד כוחות ה-Wehrmacht ב-Crimea Mattenklott (08/1942-04/1943), Auleb (04-07/1943), Koehling (07-11/1943), Jaenecke (11/1943-05/1944) ו- Allmendinger (1-11/05/1944). רבים מיהודי Crimea הספיקו לפנות לשטחים פנימיים של ברית המועצות, כי הצבא הגרמני כבש את חצי האי קרים רק באוקטובר 1941. המנהל האזרחי הספיק לארגן יודנרטים שפעלו במשך תקופה קצרה מאוד. יושבי ראש היודנרטים היו בני הקהילות Yalta, Simferopol, ו-Yevpatoriya, לא מוכרים בציבור, אשר מונו בידי השלטונות הגרמניים. בערי קרים יהודים לא רוכזו בגטאות פרט ל-Yalta, וגם שם הם שהו מעט מאוד זמן. השלטון האמיתי ב-Crimea היה בידי הוורמכאט (Wehrmacht) ולא היה לו צורך בכוח עבודה יהודי, ולכן רוב היהודים נרצחו בחודשים הראשונים של הכיבוש. למשל ב- Simferopol ב-13-9 בדצמבר 1941 ירו אנשי ה-Sondierkommando 10b ו-11a למוות כמעט בכל היהודים האשכנזים והקרימצ'קים של העיר. בחלק מהמקומות רצחו גרמנים את היהודים הקרימצ'קים מאוחר יותר. עקב חוסר ודאות לגבי מוצאם והשתיכותם ל"גזע היהודי" והידיעות המועטות שהיו לגרמנים על יהודים אלה, שלחו שלטונות הכיבוש ב-Crimea שאילתא ל-Berlin בענין הקרימצ'קים. התשובה שהגיעה מ-Berlin הייתה שהקרימצ'קים נועדו להשמדה טוטלית כמו יתר היהודים. במהלך שנת 1941 ותחילת 1942 נרצחו מרבית הקרמצ'קים יחד עם יהודי Crimea האשכנזים. בעיר Kerch הוצאו רוב היהודים להורג ב-3-1 בדצמבר 1941 ולקראת הנסיגה הראשונה של הגרמנים. לגבי היהודים הקרימצ'קים הגיעה תשובה מגרמניה רק בסוף דצמבר. תאריך רצח הקרימצ'קים נקבע ל-3 בינואר 1942, אך הצבא האדום הספיק לשחרר את העיר ב-30 בדצמבר 1941 והיהודים הקרימצ'קים פונו דרך מפרץ Kerch וניצלו. בתחילת 1942 נרצחו כ-2,000 קרמצ'קים מ-Karasu Bazar במשאיות גז. רצח יהודים שעבדו בקולחוזים יהודיים נדחה בשל ביצוע עבודות חקלאיות, אבל גם הם נרצחו בתחילת החורף. ב-26 באפריל 1942 הוכרז חצי-האי קרים כנקי מיהודים ("Judenrein"). קראים שגרו ב-Crimea לא הושמדו. אחרי שחרור קרים בידי הצבא האדום במאי 1944 שבו חלק מהיהודים המפונים לביתם. ביבליוגרפיה 1. A. Kruglov Catastrophe of Ukrainian Jewry 1941-1944 The Encyclopaedic directory, "Karavella" 2001 2. Крым.Электронная еврейская энциклопедия. 3. "И.А. Альтман. Жертвы ненависти. Холокост в СССР (1941-1945( Москва, "Ковчег 4.( Места массового уничтожения евреев Крыма в период нацистской оккупации полуострова, 1941-1944. Михаил Тяглый ("Хесед Шимон" 2005 האוסף מכיל מסמכים של הוועדה המיוחדת לחקר פשעי הנאצים בשטח רפובליקת קרים בתקופת מלחמת העולם השניה. תיעוד של ההנהלה העירונית ב- Kerch מתקופת הכיבוש הראשון (30/12/1941-16/11/1941) ותיעוד של הנהלת הנמל ב- Kerch מתקופת הכיבוש הראשון.
Places
- Simferopol,Simferopol City,Krym ASSR,רוסיה (ברה"מ)
- <>,<>,Krym ASSR,רוסיה (ברה"מ)